שאלת השאלות - "איפה" מתגרשים?
כפי שרבים נוטים לחשוב, בישראל אכן נתונה לבתי הדין הרבניים סמכות ייחודית לדון בעניין הגט עצמו וכפועל יוצא מכך אף בהליך שלום בית. אולם, במקביל לבתי הדין הרבניים ישנה מערכת של בתי משפט אזרחיים בדרגת בית משפט שלום, אלו הם בתי המשפט לענייני משפחה ולהם נתונה סמכות שיפוט מקבילה לדון בשאר העניינים הנלווים לגט והקשורים לסכסוך המשפחתי דוגמת: מזונות ילדים, מזונות אישה, משמורת (החזקת ילדים), הסדרי ראייה, תביעות הנוגעות לרכוש, תביעות כספיות, חטיפת ילדים וכו'.
טעות נפוצה היא כי "לגבר כדאי לנהל הליך בבית הדין הרבני ולאישה בבית המשפט לענייני משפחה". לאמיתו של דבר, בחירת הערכאה המשפטית המשרתת את האינטרסים של כל צד בצורה הטובה ביותר משתנה בהתאם לנסיבות והאינטרסים השונים של כל מקרה ומקרה. כך למשל, בני זוג שדירתם רשומה באופן פורמאלי ע"ש האישה בלבד, עדיף עקרונית לגבר דווקא להגיש תביעת רכוש לבית המשפט לענייני משפחה ולא לבית הדין הרבני, מאחר ובית הדין הרבני לא בודק בד"כ את נסיבות רכישת הדירה והאם הרישום פורמאלי בלבד.
ככלל, השאלה היכן יידונו ענייני הסכסוך המשפחתי הינה תוצר של מי "רץ יותר מהר". היינו, מי מבני הזוג אשר הקדים את בן זוגו והגיש את התביעות לערכאה המשרתת את ענייניו בצורה הטובה ביותר (בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה) במועד קודם להגשת אותן תביעות לערכאה השנייה ע"י בן זוגו, "תפס סמכות" באופן כזה שהתביעה תידון בערכאה אליה הגיש הוא את התביעה ולא בערכאה האחרת- עניין זה ידוע בעגה המשפטית בשם "מרוץ הסמכויות".
חשוב להימנע משאננות ולהסתמך על כך שבן הזוג השני כביכול טרם החל לפעול. פעמים רבות עיתוי הגשת התביעות הינו קריטי, וממילא אין כל וודאות שהצד השני טרם פנה לעו"ד והחל לפעול. לכן יש לפנות לעו"ד ולתכנן אסטרטגיה מבעוד מועד. שנאמר: "מי שטרח בערב שבת, יאכל בשבת".
גירושין בהסכמה
הליך משפטי מסורבל וממושך בעניין גירושין אינו הכרחי. במידה והינכם נמנים על ברי המזל שמעדיפים לסיים את ההליכים בצורה שקטה וחברית, ניתן כמובן להגיע לידי הסכם גירושין כולל ולהימנע מ"מלחמה כוללת".
אלא שגם הדרך להסכם עלולה להיות רצופה מכשולים והטעיות. שימרו והיזהרו:
אם צלחתם את כל המחלוקות והגעתם לידי הסכם גירושין כולל, סלולה הדרך לטקס הגט. אולם מה קורה כאשר צד אחד לא מעוניין להתגרש?
האם ניתן להתגרש כאשר צד אחד אינו מעוניין להתגרש?
שוב, לא כ"כ פשוט... בהיעדר הסכמה בין שני בני הזוג על נכונותם להתגרש, נדרש בן הזוג המעוניין להתגרש להוכיח כי עומדת לו עילת גירושין בגינה יש לחייב את הבעל לתת גט/ את האישה לקבל את הגט.
עצות מועילות לגירושין מופחתי כאבי ראש
* המידע נכתב ע"י עורכי דין ממשרד מילר ושות' - עורכי דין. מידע זה אינו יכול להוות תחליף לייעוץ משפטי.
כפי שרבים נוטים לחשוב, בישראל אכן נתונה לבתי הדין הרבניים סמכות ייחודית לדון בעניין הגט עצמו וכפועל יוצא מכך אף בהליך שלום בית. אולם, במקביל לבתי הדין הרבניים ישנה מערכת של בתי משפט אזרחיים בדרגת בית משפט שלום, אלו הם בתי המשפט לענייני משפחה ולהם נתונה סמכות שיפוט מקבילה לדון בשאר העניינים הנלווים לגט והקשורים לסכסוך המשפחתי דוגמת: מזונות ילדים, מזונות אישה, משמורת (החזקת ילדים), הסדרי ראייה, תביעות הנוגעות לרכוש, תביעות כספיות, חטיפת ילדים וכו'.
טעות נפוצה היא כי "לגבר כדאי לנהל הליך בבית הדין הרבני ולאישה בבית המשפט לענייני משפחה". לאמיתו של דבר, בחירת הערכאה המשפטית המשרתת את האינטרסים של כל צד בצורה הטובה ביותר משתנה בהתאם לנסיבות והאינטרסים השונים של כל מקרה ומקרה. כך למשל, בני זוג שדירתם רשומה באופן פורמאלי ע"ש האישה בלבד, עדיף עקרונית לגבר דווקא להגיש תביעת רכוש לבית המשפט לענייני משפחה ולא לבית הדין הרבני, מאחר ובית הדין הרבני לא בודק בד"כ את נסיבות רכישת הדירה והאם הרישום פורמאלי בלבד.
ככלל, השאלה היכן יידונו ענייני הסכסוך המשפחתי הינה תוצר של מי "רץ יותר מהר". היינו, מי מבני הזוג אשר הקדים את בן זוגו והגיש את התביעות לערכאה המשרתת את ענייניו בצורה הטובה ביותר (בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה) במועד קודם להגשת אותן תביעות לערכאה השנייה ע"י בן זוגו, "תפס סמכות" באופן כזה שהתביעה תידון בערכאה אליה הגיש הוא את התביעה ולא בערכאה האחרת- עניין זה ידוע בעגה המשפטית בשם "מרוץ הסמכויות".
חשוב להימנע משאננות ולהסתמך על כך שבן הזוג השני כביכול טרם החל לפעול. פעמים רבות עיתוי הגשת התביעות הינו קריטי, וממילא אין כל וודאות שהצד השני טרם פנה לעו"ד והחל לפעול. לכן יש לפנות לעו"ד ולתכנן אסטרטגיה מבעוד מועד. שנאמר: "מי שטרח בערב שבת, יאכל בשבת".
גירושין בהסכמה
הליך משפטי מסורבל וממושך בעניין גירושין אינו הכרחי. במידה והינכם נמנים על ברי המזל שמעדיפים לסיים את ההליכים בצורה שקטה וחברית, ניתן כמובן להגיע לידי הסכם גירושין כולל ולהימנע מ"מלחמה כוללת".
אלא שגם הדרך להסכם עלולה להיות רצופה מכשולים והטעיות. שימרו והיזהרו:
- עדיף שההסכם ינוסח ע"י שני עורכי דין, עורך דין אחד לכל אחד מבני הזוג, על מנת שהאינטרסים של שני בני הזוג יבואו לידי מימוש בהסכם. יש להיזהר לא להתפתות ו"לחסוך" באמצעות ניסוח ההסכם ע"י עו"ד אחד שמייצג כביכול את שניכם, שכן החיסכון הזה בסופו של דבר יעלה לכם ביוקר.
- יש להיזהר ולא לחתום על הסכם "שלום בית או לחילופין גירושין". במרבית המקרים הסכם זה הוא רק תכסיס של בן הזוג "המעוניין" בשלום בית להשגת הישגים רכושיים במסווה של הסכם שלום בית.
- בטרם ההגעה להסכם גירושין, יש לבדוק היטב איזה רכוש וזכויות מצויים בבעלות בני זוגכם (למשל: נכסי מקרקעין, מכוניות, חשבונות בנקים, קופות גמל, קרנות השתלמות, ביטוחים,וכו') שלא תימצאו את עצמכם בסופו של יום יוצאים עם הישגים רכושיים מופחתים רק מכיוון שלא ידעתם על היקף הרכוש של בן זוגכם.
- השתדלו שהצד השני יציע את עקרונות ההסכם קודם לכן, על מנת שתדעו מה טווח הפשרה האפשרי מבחינתו.
אם צלחתם את כל המחלוקות והגעתם לידי הסכם גירושין כולל, סלולה הדרך לטקס הגט. אולם מה קורה כאשר צד אחד לא מעוניין להתגרש?
האם ניתן להתגרש כאשר צד אחד אינו מעוניין להתגרש?
שוב, לא כ"כ פשוט... בהיעדר הסכמה בין שני בני הזוג על נכונותם להתגרש, נדרש בן הזוג המעוניין להתגרש להוכיח כי עומדת לו עילת גירושין בגינה יש לחייב את הבעל לתת גט/ את האישה לקבל את הגט.
עצות מועילות לגירושין מופחתי כאבי ראש
• הקדימו והגישו לפני בן הזוג את התביעות בערכאה בה סביר להניח כי התוצאה תשרת את האינטרסים שלכם בצורה הטובה ביותר. הימנעו מלשתף חברים, מכרים ואפילו קרובי משפחה שבכוונתכם לעשות כן. ככל שפחות אנשים יודעים על כוונתכם, כך קטנים הסיכויים שבן זוגכם יבין את מהלכם, וימהר להקדים אתכם.
• להסתובב עם מכשיר הקלטה בהישג יד: לעולם אין לדעת אילו הודאות ניתן להקליט ישירות מפיו של בן הזוג. הודאות שתשמשנה אתכן היטב לאחר מכן.
• לא לנסות ולנהל את ההליך המשפטי לבד ללא ייצוג משפטי. הליך גירושין הוא הליך משפטי מפותל ומסובך. טעות משפטית תעלה ביוקר.
• להיזהר מקבלת עצות אחיתופל מכל מיני מקורבים דוגמת: "תגישי נגדו תלונה במשטרה על אלימות וכך תשיגי הישגים במאבק הגירושין" או "תבריח את כל הרכוש שלך כדי שהיא לא תוכל לגעת" או "תצלם את אשתך בוגדת עם המאהב". יש לשים לב, שמעשים כגון הנ"ל עלולים לגרור אחריהם תוצאות כגון: תביעה בפלילים על הגשת תלונת שווא, חיוב הבעל "המבריח" בהשבת הרכוש המוברח, תביעה לפי חוק הגנת הפרטיות של בן הזוג המצולם וכו'.
* המידע נכתב ע"י עורכי דין ממשרד מילר ושות' - עורכי דין. מידע זה אינו יכול להוות תחליף לייעוץ משפטי.
